בהמשך לפעילות ציפורים נודדות, חשבתי לעצמי שאפשר להרחיב את הנושא גם לתעופה. התחלתי כמובן בתזכורת של ניסוי הנוצה והפלסטלינה. שאלתי את הילדים: "מה יקרה אם אחבר את הנוצה לפלסטלינה? האם הנוצה תיפול עם הפלסטלינה או שהפלסטלינה תרחף עם הנוצה?" הילדים מיד ניחשו שכל הגוש יפול יחד וכמובן שגם הוכחנו זאת בניסוי חוזר בו הצמדתי את הנוצה לפלסטלינה. אם כך, הציפור צריכה להיות קלה בעצמה אם היא רוצה שהנוצות ירימו אותה למעלה. אם נחבר לעצמינו נוצות לא נצליח לעוף, כי אנחנו כבדים מדי. אבל גוף הציפור הוא קל ולכן היא יכולה לעוף בעזרת הנוצות.
עכשיו העליתי בפני הילדים בעיה. סיפרתי להם שאני מכירה משהו שהוא מאוד מאוד גדול וכבד ובכל זאת הוא עף: מטוס! מטוב עשוי מפלדה והוא ממש ממש כבד. לקחתי קופסא של מטרנה ונתתי לילדים לחוש מהי המתכת. הפלתי את קופסת המתכת מול הנוצה וראינו שהקופסא נופלת ממש מהר ומשמיעה רעש חזק. אז איך המטוס עף??
לשם ההסבר אמרתי לילדים שאני צריכה להכיר להם מישהו. התחלתי ממשהו שהם מכירים - צבי הנינג'ה. הזכרתי את הצב ליאונרדו (זה עם המסיכה הסגולה) והזכרתי שספלינטר, המדריך שלהם, נתן לצבים שמות של אומנים ידועים. ליאונרדו ניקרא ע"ש ליאונרדו דה וינצ'י. הראיתי להם תמונה של דה וינצ'י וסיפרתי עליו שהנולד באיטליה והיה איש מאוד חכם שאהב גם להמציא דברים. יום אחד הביט לאונרדו בציפורים וחשב לעצמו שאולי אפשר להמציא גם מכונה שתגרום לאדם לעוף כמו הציפור. הוא התבונן בציפורים וחשב: "איך הציפור עפה? יש לה כנפיים שעוזרות לה להתרומם ותחתם נכנסת הרוח, וזנב...." עכשיו אני שואלת את הילדים אם הם רוצים לראות מה המציא דה וינצ'י. כמובן שכולם כבר ממש מסוקרנים. אני מראה להם את ה"אדם המעופף" של דה וינצ'י ומספרת להם שההמצאה הזו מעולם לא נבנתה. זה רק סרטוט/ ציור, אבל זה הדגם הראשון של המטוס.
אני מראה להם על הציור היכן היה צריך להתמקם האדם וזה היה אמור לעזור לו לעוף. אבל, במכונה הזו חסר פרט שיש לכל הציפורים. חסר לה קצה מחודד. לציפורים יש מקור שהן שולחות אותו קדימה בזמן שהן עפות. המקור כאילו חותך את האויר וכך הן יכולות להתקדם. את החיתוך של האויר אני מדגימה עם הידיים כמו בשחיית חזה.
למטוסים שלנו יש חרטום - קצה מחודד, ויש להם כנפיים וזנב. מתחת לכנפיים יש להם מנועים ע-נ-ק-י-י-ם שמוציאים רוח כ"כ חזקה, שאם תעמדו לידם הרוח תעיף אתכם. צריך רוח מאוד מאוד מאוד חזקה כדי שהמטוס הכבד יוכל להישאר באויר.
החרטום שלו חותך את האויר והרוח החזקה מהמנועים נכנסת מתחת לכנפיים ועוזרת לו לרחף.
ועכשיו לחלק הכי כיפי: להטיס מטוסים!!! אני מראה לילדים כיצד אני מכינה מטוס משני מקלות ארטיק, שהם מאוד קלילים ולא כבדים בכלל. אני מחברת אותם כמו צלב בעזרת סלוטייפ ואז, על כל כנף אני מחפרת שלוש/ ארבע נוצות. גם אותן אני מחברת עם סלוטייפ:
אני הולכת לקצה החדר ומעיפה את המטוס שלי. תקשיבו! הוא דואה מצויין!! הילדים ממש יכולים לראות איך הוא טס.
עכשיו אני לוקחת דף נייר. אני שואלת את הילדים מה כבד יותר - הנייר או הנוצה? גם כאן עושים ניסוי ומפילים את שניהם יחד. כמובן שהדף מגיע ראשון לריצפה, אבל! אני מפנה את תשומת לב הילדים לכך שהדף לא נופל כמו הפלסטלינה אלה מרחף כמו הנוצה. לשם המחשה אני מפילה דף ופלסטלינה כדי שיראו את ההבדל. אם הנייר קל ומרחף אפשר לנסות לעשות ממנו מטוס. מול עיני הילדים אני מקפלת מטוס נייר ויחד עם הילדים בודקת אותו: כנפיים יש? יש! חרטום/ שפיץ לחתוך את האויר יש? יש! אז בואו נראה איך הוא טס?!
בשלב הבא אני עושה תחרות תעופה בין מטוס הנוצות ומטוס הנייר.
* תוספת קטנה שאפשר לעשות: אני מקפלת נייר לצורת מניפה. אני מראה לילדים שגם הפעם יש לי מטוס. יש לו כנפיים, אבל אין לו שפיץ לחתוך את האויר. בואו נבדוק איך הוא יעוף. אני מנסה להטיס אותו וכמובן שהוא לא טס אלא נופל.
במהלך היום הילדים שיחקו בגן במטוסי נייר והיה ממש כיף!!
עכשיו העליתי בפני הילדים בעיה. סיפרתי להם שאני מכירה משהו שהוא מאוד מאוד גדול וכבד ובכל זאת הוא עף: מטוס! מטוב עשוי מפלדה והוא ממש ממש כבד. לקחתי קופסא של מטרנה ונתתי לילדים לחוש מהי המתכת. הפלתי את קופסת המתכת מול הנוצה וראינו שהקופסא נופלת ממש מהר ומשמיעה רעש חזק. אז איך המטוס עף??
לשם ההסבר אמרתי לילדים שאני צריכה להכיר להם מישהו. התחלתי ממשהו שהם מכירים - צבי הנינג'ה. הזכרתי את הצב ליאונרדו (זה עם המסיכה הסגולה) והזכרתי שספלינטר, המדריך שלהם, נתן לצבים שמות של אומנים ידועים. ליאונרדו ניקרא ע"ש ליאונרדו דה וינצ'י. הראיתי להם תמונה של דה וינצ'י וסיפרתי עליו שהנולד באיטליה והיה איש מאוד חכם שאהב גם להמציא דברים. יום אחד הביט לאונרדו בציפורים וחשב לעצמו שאולי אפשר להמציא גם מכונה שתגרום לאדם לעוף כמו הציפור. הוא התבונן בציפורים וחשב: "איך הציפור עפה? יש לה כנפיים שעוזרות לה להתרומם ותחתם נכנסת הרוח, וזנב...." עכשיו אני שואלת את הילדים אם הם רוצים לראות מה המציא דה וינצ'י. כמובן שכולם כבר ממש מסוקרנים. אני מראה להם את ה"אדם המעופף" של דה וינצ'י ומספרת להם שההמצאה הזו מעולם לא נבנתה. זה רק סרטוט/ ציור, אבל זה הדגם הראשון של המטוס.
אני מראה להם על הציור היכן היה צריך להתמקם האדם וזה היה אמור לעזור לו לעוף. אבל, במכונה הזו חסר פרט שיש לכל הציפורים. חסר לה קצה מחודד. לציפורים יש מקור שהן שולחות אותו קדימה בזמן שהן עפות. המקור כאילו חותך את האויר וכך הן יכולות להתקדם. את החיתוך של האויר אני מדגימה עם הידיים כמו בשחיית חזה.
למטוסים שלנו יש חרטום - קצה מחודד, ויש להם כנפיים וזנב. מתחת לכנפיים יש להם מנועים ע-נ-ק-י-י-ם שמוציאים רוח כ"כ חזקה, שאם תעמדו לידם הרוח תעיף אתכם. צריך רוח מאוד מאוד מאוד חזקה כדי שהמטוס הכבד יוכל להישאר באויר.
החרטום שלו חותך את האויר והרוח החזקה מהמנועים נכנסת מתחת לכנפיים ועוזרת לו לרחף.
ועכשיו לחלק הכי כיפי: להטיס מטוסים!!! אני מראה לילדים כיצד אני מכינה מטוס משני מקלות ארטיק, שהם מאוד קלילים ולא כבדים בכלל. אני מחברת אותם כמו צלב בעזרת סלוטייפ ואז, על כל כנף אני מחפרת שלוש/ ארבע נוצות. גם אותן אני מחברת עם סלוטייפ:
עכשיו אני לוקחת דף נייר. אני שואלת את הילדים מה כבד יותר - הנייר או הנוצה? גם כאן עושים ניסוי ומפילים את שניהם יחד. כמובן שהדף מגיע ראשון לריצפה, אבל! אני מפנה את תשומת לב הילדים לכך שהדף לא נופל כמו הפלסטלינה אלה מרחף כמו הנוצה. לשם המחשה אני מפילה דף ופלסטלינה כדי שיראו את ההבדל. אם הנייר קל ומרחף אפשר לנסות לעשות ממנו מטוס. מול עיני הילדים אני מקפלת מטוס נייר ויחד עם הילדים בודקת אותו: כנפיים יש? יש! חרטום/ שפיץ לחתוך את האויר יש? יש! אז בואו נראה איך הוא טס?!
בשלב הבא אני עושה תחרות תעופה בין מטוס הנוצות ומטוס הנייר.
* תוספת קטנה שאפשר לעשות: אני מקפלת נייר לצורת מניפה. אני מראה לילדים שגם הפעם יש לי מטוס. יש לו כנפיים, אבל אין לו שפיץ לחתוך את האויר. בואו נבדוק איך הוא יעוף. אני מנסה להטיס אותו וכמובן שהוא לא טס אלא נופל.
במהלך היום הילדים שיחקו בגן במטוסי נייר והיה ממש כיף!!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה