חשבון פיראטי

מה עושים עם גן ובו 22 בנים? זורמים איתם!
באחד הימים הוציא אחד הילדים מתיקו כובע פיראטים ורטיה. מיד שלפתי אל-בד ומספריים והכנתי מספר בנדנות עם סמל של גולגולת עליהן. הילדים ממש התלהבו. חשבתי להמשיך ולזרום עם הנושא. מכיוון שבגן זה אני עובדת על נושא המתמטיקה החלטתי ללמד חשבון דרך נושא הפיראטים. לשם כך ישבתי ה-מ-ו-ן זמן להכין כל מיני משחקים.



על לוח המתמטיקה:

1. בראש לוח המתמטיקה שמתי שרשרת דגלים.
2. משחק מסלול אי המטמון. ההוראות בקובץ עצמו. את החיילים גזרתי, ניילנתי והדבקתי עם דבק חם על מכסים של טושים.

3. כרטיסיות התאמת כמות לסיפרה: יש למנות כמה פריטים בכרטיסיה ולסמן את המספר המתאים. אני נתתי לילדים עיגולים קטנים מקרטו שהיו בגן. אפשר כמובן לתת להם טוש מחיק ומטלית לחה כדי למחוק אח"כ.
4. אומדן: הדפסתי תיבת אוצר לקיפול והדבקה. את הנייר המודפס הדבקתי על קרטון עבה ואז חתכתי עם סכין יפני והדבקתי את הקופסא. בתוך הקופסא שמתי גולות. את המשחק יכולים לשחק 2-5 ילדים. כל ילד בתורו חופן מספר גולות ומראה לחבריו. לאחר מיכן הוא סוגר את היד וכל ילד צריך לאמוד כמה גולות הוציא. הילד שהיה קרוב ביותר מנצח. התור עובר לחבר הבא לפי סדר השעון.
5. ג'ק ספרו: יצרתי בובת פיראט מנייר טואלט. לקחתי סלסילה ושמתי בה מספר מטבעות. מספר המטבעות יכול להישתנות בהתאם למספר שאתן מעוניינות שהילדים יחקרו. ילד אחד לוקח את הבובה ו"גונב" מספר מטבעות. את המטבעות הוא מכניס לתוך הגליל. הילדים נזכרים כמה מטבעות היו ומונים כמה נותרו. עכשיו עליהם "לנחש" כמה מטבעות גנב ג'ק.
6. ספינות פיראטים: יצרתי ספינות פיראטים מקרטון מהאתר הזה. בתוך הספינות שמתי קלקר. ועל התורן הדבקתי עיגולי מגנט. הדפסתי דמויות פיראטים עליהם עשיתי למינציה. את הדמויות הדבקתי עם דבק חם לקיסמים. לקחתי סלסילה ושמתי בה קוביה עם מספרים מ  5-10 ובנוסף שמתי מספרים מגנטיים. הילדים מטילים את הקוביה ולוקחים מספר פיראטים מתאים. עכשיו יש לחלק את הפיראטים לשתי הספינות. לאחר שהכנסנו את הפיראטים לספינות מניחים על התורן מספר מגנטי שתואם את כמות הפיראטים על אותה ספינה. אפשר להעביר פיראטים בין הספינות ולחלקם באופן שונה עד שמגלים את כל ההרכבים של אותו מספר.

 

את הקובץ עם משחק אי המטמון תמצאו כאן

 

את קובץ עם כל החלקים ללוח הפיראטים המלא תמצאו כאן 

 

 

במפגש הבוקר:

מכיוון שהילדים יושבים במקומות קבעים יכולתי לחלק את הגן לשתי קבוצות קבועות.

אני שמה על הראש בנדנה שחורה (אם יש לכן כובע מתחפושת פיראטים זה אפילו טוב יותר) וכך אני הופכת ללוסידה הפיראטית. לוסידה היא קשוחה אך גם רחמנית והיא אוהבת חידות. בכל מפגש לוסידה "חוטפת" לכל קבוצה פיראט אחד ומכניסה אותו לכלא (שולחן הפוך במרכז המפגש). על מנת לשחרר את השבויים צריכה הקבוצה שלהם לענות לפחות על שלוש חידות מתוך חמש. בנוסף, על כל תושבה נכונה זוכה הקבוצה בנקודת זהב. אם הקבוצה לא הצליחה לענות על שלוש חידות במפגש הבא השבוי חוזר לכלא.

לאחר תקופה משווים איזו קבוצה קיבלה הכי הרבה נקודות זהב.

 

תעופה

בהמשך לפעילות ציפורים נודדות, חשבתי לעצמי שאפשר להרחיב את הנושא גם לתעופה. התחלתי כמובן בתזכורת של ניסוי הנוצה והפלסטלינה. שאלתי את הילדים: "מה יקרה אם אחבר את הנוצה לפלסטלינה? האם הנוצה תיפול עם הפלסטלינה או שהפלסטלינה תרחף עם הנוצה?" הילדים מיד ניחשו שכל הגוש יפול יחד וכמובן שגם הוכחנו זאת בניסוי חוזר בו הצמדתי את הנוצה לפלסטלינה. אם כך, הציפור צריכה להיות קלה בעצמה אם היא רוצה שהנוצות ירימו אותה למעלה. אם נחבר לעצמינו נוצות לא נצליח לעוף, כי אנחנו כבדים מדי. אבל גוף הציפור הוא קל ולכן היא יכולה לעוף בעזרת הנוצות.

עכשיו העליתי בפני הילדים בעיה. סיפרתי להם שאני מכירה משהו שהוא מאוד מאוד גדול וכבד ובכל זאת הוא עף: מטוס! מטוב עשוי מפלדה והוא ממש ממש כבד. לקחתי קופסא של מטרנה ונתתי לילדים לחוש מהי המתכת. הפלתי את קופסת המתכת מול הנוצה וראינו שהקופסא נופלת ממש מהר ומשמיעה רעש חזק. אז איך המטוס עף??

לשם ההסבר אמרתי לילדים שאני צריכה להכיר להם מישהו. התחלתי ממשהו שהם מכירים - צבי הנינג'ה. הזכרתי את הצב ליאונרדו (זה עם המסיכה הסגולה) והזכרתי שספלינטר, המדריך שלהם, נתן לצבים שמות של אומנים ידועים. ליאונרדו ניקרא ע"ש ליאונרדו דה וינצ'י. הראיתי להם תמונה של דה וינצ'י וסיפרתי עליו שהנולד באיטליה והיה איש מאוד חכם שאהב גם להמציא דברים. יום אחד הביט לאונרדו בציפורים וחשב לעצמו שאולי אפשר להמציא גם מכונה שתגרום לאדם לעוף כמו הציפור. הוא התבונן בציפורים וחשב: "איך הציפור עפה? יש לה כנפיים שעוזרות לה להתרומם ותחתם נכנסת הרוח, וזנב...." עכשיו אני שואלת את הילדים אם הם רוצים לראות מה המציא דה וינצ'י. כמובן שכולם כבר ממש מסוקרנים. אני מראה להם את ה"אדם המעופף" של דה וינצ'י ומספרת להם שההמצאה הזו מעולם לא נבנתה. זה רק סרטוט/ ציור, אבל זה הדגם הראשון של המטוס.

אני מראה להם על הציור היכן היה צריך להתמקם האדם וזה היה אמור לעזור לו לעוף. אבל, במכונה הזו חסר פרט שיש לכל הציפורים. חסר לה קצה מחודד. לציפורים יש מקור שהן שולחות אותו קדימה בזמן שהן עפות. המקור כאילו חותך את האויר וכך הן יכולות להתקדם. את החיתוך של האויר אני מדגימה עם הידיים כמו בשחיית חזה.
למטוסים שלנו יש חרטום - קצה מחודד, ויש להם כנפיים וזנב. מתחת לכנפיים יש להם מנועים ע-נ-ק-י-י-ם שמוציאים רוח כ"כ חזקה, שאם תעמדו לידם הרוח תעיף אתכם. צריך רוח מאוד מאוד מאוד חזקה כדי שהמטוס הכבד יוכל להישאר באויר.
החרטום שלו חותך את האויר והרוח החזקה מהמנועים נכנסת מתחת לכנפיים ועוזרת לו לרחף.

ועכשיו לחלק הכי כיפי: להטיס מטוסים!!! אני מראה לילדים כיצד אני מכינה מטוס משני מקלות ארטיק, שהם מאוד קלילים ולא כבדים בכלל. אני מחברת אותם כמו צלב בעזרת סלוטייפ ואז, על כל כנף אני מחפרת שלוש/ ארבע נוצות. גם אותן אני מחברת עם סלוטייפ:

אני הולכת לקצה החדר ומעיפה את המטוס שלי. תקשיבו! הוא דואה מצויין!! הילדים ממש יכולים לראות איך הוא טס.
עכשיו אני לוקחת דף נייר. אני שואלת את הילדים מה כבד יותר - הנייר או הנוצה? גם כאן עושים ניסוי ומפילים את שניהם יחד. כמובן שהדף מגיע ראשון לריצפה, אבל! אני מפנה את תשומת לב הילדים לכך שהדף לא נופל כמו הפלסטלינה אלה מרחף כמו הנוצה. לשם המחשה אני מפילה דף ופלסטלינה כדי שיראו את ההבדל. אם הנייר קל ומרחף אפשר לנסות לעשות ממנו מטוס. מול עיני הילדים אני מקפלת מטוס נייר ויחד עם הילדים בודקת אותו: כנפיים יש? יש! חרטום/ שפיץ לחתוך את האויר יש? יש! אז בואו נראה איך הוא טס?!
בשלב הבא אני עושה תחרות תעופה בין מטוס הנוצות ומטוס הנייר.
 * תוספת קטנה שאפשר לעשות: אני מקפלת נייר לצורת מניפה. אני מראה לילדים שגם הפעם יש לי מטוס. יש לו כנפיים, אבל אין לו שפיץ לחתוך את האויר. בואו נבדוק איך הוא יעוף. אני מנסה להטיס אותו וכמובן שהוא לא טס אלא נופל.

במהלך היום הילדים שיחקו בגן במטוסי נייר והיה ממש כיף!!